fbpx

דירת המגורים בהליך פשיטת רגל

האם בפשיטת רגל לוקחים את הבית?

המיתוס:

אני נתקל רבות בחייבים אשר משוכנעים כי, אי אפשר בהליך חדלות פרעון (פש"ר) למכור את דירת המגורים המשותפת שלהם ושל בן/ת הזוג שלהם.

איך המיתוס נולד?

עד ספטמבר 2019 פשיטת רגל נעשתה על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

על פי פקודת פשיטת הרגל, בן הזוג של החייב/ת היה דייר מוגן בדירה המשותפת והמשמעות היא שלא ניתן היה לפנותו מהבית.

אז מה עושים?

היו שתי אפשרויות:

  1. מוכרים חצי דירה כתפוסה במחיר.
  2. בן/ת הזוג המתגורר בדירה פודה את חלקו של החייב.

כמה זה שווה?

מחיר מחצית דירה תפוסה נמכר או נפדה בכ- 20% משווי מחצית הדירה בניכוי מחצית מהמשכנתא.

לדוגמא:

משה שבהליך פש"ר.

למשה ודנה דירת מגורים ששוויה 1.5 מיליון ₪ עליה רובצת משכנתא בסך 500 אלף ₪.

שווי הדירה פחות סכום המשכנתא הנו מיליון ₪.

חצי דירה שייכת לדנה ולכן החלק של משה בדירה שווה רק חצי מיליון ועל כן מחירה בשוק היה 20%  משוויה כלומר כ-100,000 ₪ ועל כן ברוב המקרים בן/ת הזוג היו פודים את מחצית הדירה.

אז למה זה מיתוס?

בספטמבר 2019 פקודת פשיטת הרגל הוחלפה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (או בקיצור, חוק חדלות פרעון).

חוק חדלות פרעון, ביטל את המעמד "דייר מוגן" ממנו נהנה  שבן/ת הזוג של החייב וחשף את דירת המגורים למכירה במחיר שוק.

אז מה עושים?

מכיוון שבפני חייבים עומדים פתרונות נוספים חוץ מהליך חדלות פרעון, לפני שממהרים לרוץ להכנס להליך, מתייעצים עם עו"ד הבקיא בתחום שיבדוק את מצבכם והאם ההליך מתאים לכם או שמא יש עדיף לנקוט בצעדים אחרים.

לפגישת ייעוץ , טלפנו עכשיו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

כי מגיע לך ייצוג משפטי על ידי הטובים ביותר

39 שנים של ניסיון מצטבר בייצוג משפטי

דילוג לתוכן